שו''ת

אוסנת משיבה: השאלה שציינת מעסיקה הורים רבים, ומחייבת שיקול דעת מעמיק בשל השלכותיה המשמעותיות על שלבי החיים השונים. חשוב להדגיש כי לא קיימת מגמה או הנחיה גורפת, וכי כל מקרה יש לשקול באופן אינדיבידואלי. על מנת לקבל את ההחלטה, יש לבדוק את מידת מוכנותו ובשלותו של הילד לכישורים הנדרשים בכיתה א' בתחומים השונים: התחום הקוגניטיבי, הקשב והריכוז, יכולות שפתיות, מוטוריקה גסה ועדינה, התחום הרגשי והתחום החברתי. חשוב להדגיש כי ישנם מקרים בהם קיימים פערים בין התחומים האקדמיים לתחומים החברתיים והרגשיים- והללו מהווים סיבה להישארות שנה נוספת בגן.

כהורים, אתם ודאי יכולים להעריך את יכולותיו של ילדכם, ומכאן אתם בעלי הסמכות לקבל את ההחלטה בעניין. אך בשל מורכבות ההחלטה, מעורבים בה גם אנשי מקצוע אשר יתנו את חוות דעתם והמלצתם. בראש ובראשונה- זו הגננת אשר לה היכרות עם יכולותיו של הילד מידי יום, והיא אף עדה לתהליכים התפתחותיים שעובר הילד במהלך השנה. כמו כן הגננת רשאית לזמן את פסיכולוג הגן מטעם השפ"ח ע"מ שיערוך אבחון לילד, וייתן את חוות דעתו. ההמלצות שיגובשו יימסרו לכם ההורים, ואתם רשאים לקבלם, או לבקש לדון בם/ לערער. מתוך התייחסות כוללנית על טובתו של הילד, ישוקללו אף  נתונים סביבתיים, כגון: גורם לחץ שהילד עובר, נתונים פיזיולוגיים של משקל, גובה וכדומה

אוסנת משיבה: המעבר ההתפתחותי מהגן לכיתה א' נתפס כשינוי משמעותי ביותר בחיי הילד. מעבר ממסגרת חממה, מגוננת ומאפשרת אל עולם המבוגרים, התובעני והנוקשה. החששות והחרדות הם טבעיים בשלב זה, ומכאן להורה יש תפקיד חשוב בריפוד ובהכנה של ילדו לתהליך.

אציין בקצרה מס' טיפים בהכנה ובהסתגלות של הילד למעבר:

  • חיזוק קשרים חברתיים: יחסי חברות טובים יגרמו לילד לתחושת שייכות וקשר, ע"כ מומלץ לחזק את הקשרים עם החברה איתה עתיד הילד ללמוד.
  • הכרות מוקדמת עם ביה"ס- רצוי לתרגל את הדרך לביה"ס, וכן לערוך סיור מקדים בו תראו לילדכם את הקומה בה עתיד ללמוד, חצר המשחקים, מזכירות, שירותים ועוד…
  • שיחה על השינוי תוך הצגתו באור חיובי-עודדו את הילד להביע את רגשותיו וחששותיו, ואשרו לו את נוכחותכם על מנת לסייע במעבר. השיח יכול להיעשות דרך סיפורים ושירים בנושא, ציור וכדו'.
  • חשוב להביע מסר לילד של תמיכה, ערנות, קשב ועזרה, ולהימנע משדרים מלחיצים על חשיבות ההישגיות ועוד.
  • פרידה מהילד בימים הראשונים-תגובות של בכי וחשש מהכניסה לכיתה הם תגובות נורמטיביות, ע"כ הגיבו בסלחנות כלפיהם. כדאי בבית לערוך אח"כ שיחה עם הילד ולנסות להבין מה מטריד אותו.
  • רצוי להימנע בתקופה זו מעריכת שינויים נוספים בחיי הילד.

ד"ר יפית גלבוע, מרפאה בעיסוק ומדריכה, מרכזת תחום הריפוי בעיסוק בגני פרח- אלעד, משיבה:

פעילויות היצירה של הגן הן ההכנה לרכישת הכתיבה הנלמדת בכיתה א' וממלאת את מרבית יום הלימודים בשנות בית הספר. במקרים רבים ילדים (וגם מבוגרים…) נמנעים מלבצע פעילויות הקשות להם ולכן מומלץ לבדוק מה מקור הקושי. יכולות להיות אפשרויות רבות, לדוגמה האם הקושי הוא בעיקר מוטורי הנובע מחולשה בשרירים של חגורת הכתפיים, באחיזת העיפרון וכו'? או שהקושי הוא יותר בהתמדה בקשב ולכן הוא בא לידי ביטוי במשימות כאלו כי הן דורשות ישיבה לאורך זמן? האם הקושי הוא בעיקר על רקע רגשי של העדר ביטחון עצמי?

להורים מומלץ לנסות להציע לילדה מגוון של פעילויות יצירה מעניינות תוך שימוש בחומרים מגוונים ואטרקטיביים כמו צבעי מים כדי לשבור את מחסום ההתנגדות בשלב ראשון. במידה ועדיין קיימת הימנעות או שרמת הציורים הינה נמוכה ביחס לשאר בנות גילה מומלץ לפנות להערכה בריפוי בעיסוק באופן דחוף לפני עלייתה לכיתה א'. המרפאה בעיסוק שתאבחן את הילדה תוכל גם לחוות דעתה בנוגע למידת ההתאמה לכיתה א' בשנת הלימודים הקרובה.

ד"ר יפית גלבוע, מרפאה בעיסוק ומדריכה, מרכזת תחום הריפוי בעיסוק בגני פרח- אלעד, משיבה:

ילדים סביב גיל 5 שנים (במהלך גן חובה) אמורים לדעת לשיים את כל האותיות והספרות.  הספרות מקיפות אותנו בחיי היום יום ולכן הייתי מציעה לחשוף את הילד לא רק באמצעי הוראה דידקטיים כמו דפי עבודה אלא באופן חוויתי דרך חיי היום יום. לדוגמה, לתת לילד לחייג בטלפון, לבצע פעולות חשבון פשוטות במחשבון, לקרוא מחירים, ללחוץ על הקומה הנכונה במעלית, לזהות את מספר הדלת, הבית וכו'. אם לאחר החשיפה החווייתית והמאסיבית את עדיין מרגישה שקיים פער בידיעותיו ביחס למצופה בגילו מומלץ להגיע להערכה בריפוי בעיסוק כדי לבחון באופן יותר מעמיק את מקור הקושי ובהתאם לקדמו בתוכנית אישית.

עדי משיבה: שאלתך הנה שאלת רבים ותשובה אחת אין לה. ריטאלין מוכרת כתרופה המאזנת את הפעילות המוחית. ישנם הממליצים וישנם הפוסלים, אולם כל עניין לגופו. לפי תיאורך ,לביתך בעיות התנהגות, אולם לא ברור כי הן יושבות על קשיי קשב ואין הקשיים משפיעים על למידתה. לכן יש לפנות לנוירולוג מומלץ  ,לצורך אבחון הקשב.

מלבד זאת ישנם מבדקים כמו מבחן טובה ומבחן מוקסו הבודקים את היכולת הקשבית.

עד למתן התשובות ולמציאת פתרונות, יש צורך למצוא פתרון להתנהגותה בגן, ע"י עיצוב התנהגות וכן לפתח יכולות ריסון. ניתן להיעזר במנתחת התנהגות או יועצת חיצונית ובשיתוף מכבד עם צוות הגן. עבודת צוות הדדית היא מילת המפתח לתוכנית שתוכלו להפעיל לצורך קידומה.